מזל טוב!

על מה אתם שואלים?

ובכן, לפני שנה פחות או יותר כמה ימים- התחלתי לכתוב את הטור הזה באתר קול-חי. אלו מכם שחייבים לבדוק ויש להם זמן לדפדף קצת אחורה בזמן אל הטור הראשון- יגלו שהנושא אותו בחרתי לבקר בפעם הראשונה היה המחלוקת סביב הצעת-חוק שניסתה הממשלה הקודמת בראשות ראש ממשלתנו הנוכחי לקדם בכל הכוח – שזכתה לכינוי: "חוק הלאום"- שעוררה סערה וקול רעש גדול במערכת הפוליטית, והסתיימה בקול ענות חלושה ובלא כלום למעשה- בשל פיזור הכנסת עוד בטרם הועלתה הצעת-החוק להצבעה בקריאה טרומית.

ומכיוון שנראה לכאורה שהדברים שכתבתי לפני שנה על חוק הלאום אינם רלוונטיים היום החלטתי לכבוד חגיגות השנה לטור לציין כמה דברים נוספים שלצערי עדיין לא הגיעו לשלב הישום בפועל וההשפעה על המצב הקיים- אפילו שהם מאוד חשובים לנו ובעיקר לעתידנו:

א – לא הצלחנו להסביר לעולם מיהו יהודי

בסוף הטור הראשון כתבתי שנשיא ארצות הברית ועמו מנסים להבין: "מיהו יהודי ומה למען השם הוא רוצה מאיתנו?!" ושנה אחרי אני נאלץ לכתוב- שגם כיום השאלה הזו רלוונטית באמריקה יותר מתמיד- כי היהודי עדיין לא יודע להגדיר בדיוק מה הוא רוצה להיות- בגלל שמנהיגיו מרגישים אשמים עם המשפט המפורסם של בלעם: הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב"- ובגלל ניסיונות מוגזמים למצוא חן ושכל טוב בעיני העולם- מוכנים לפעמים להצניע את הזהות היהודית האמיתית תמורת נזיד עדשים שהומר בעידן המודרני לדלק סילוני עבור מטוסים וטילים- ובשל כך הומרה בדרך כלשהי גם הדת היהודית שלמדה אותנו את הכלל "שונא מתנות יחיה" והדבר גרם כנראה גם לליקויים בצווי החשוב כל-כך מהעבר למען ההווה והעתיד: "זכור את אשר עשה לך עמלק.. לא תשכח". כשנדמה שמדי שנה האנטישמיות באירופה רק מחריפה עד לגרימת דמעות בעין-יהודית, וכשהעולם לא מפסיק להאשים דווקא את היהודים ובמציאות הנוכחית את הישראלים בכל הצרות גם כשאין שום קשר ישיר בינינו לבינן- צריך כל יהודי לערוך חשבון נפש ולשאול את עצמו איך יתכן שהעם שנחשב פעם לאמבטיה רותחת בעיני העמים- מקבל היום מקלחת קרה ממדינות רבות שמסרבות להכיר בזכויותיו ולהחרים את מוצריו באופן שיגרום לכל אזרח ישראלי שאינו מאמין במורשתו היחודית- לחשוב שהוא לבד בעולם.

ב- לא הצלחנו לשכנע את הערבים שישראל היא מדינה יהודית

מי שנולד בארץ ישראל ואוהב אותה למרות כל הבעיות שהוא יודע שיש בה- אמור להיות מסוגל אחרי גיל בר-מצווה להסביר בפשטות מה הוא מוצא בה שגורם לו להעדיף לחיות דווקא כאן ולא בשום מקום אחר. אבל מרוב שהקשר בינינו לבין הארץ הוא כל כך ברור נראה שהקושי התעורר דווקא כשמישהו אחר בא וערער על זכותנו לחיות כאן- ולצערנו לאורך שנים רבות של סכסוך שסופו עדיין לא נראה באופק- לא רואים כאן עדיין ערבים רבים שמוכנים להשמיט את המילה ערבי לפני המילה ישראלי ולהרגיש כמו אזרחים ולא כמו אורחים במדינת היהודית היחידה בעולם.

כך היא גאולתן של ישראל (צילום: אריאל שרפר)

ג- הצלחנו להיות חזקים. בעזרת השם

כשיעקב אבינו קיבל מהקב"ה את שמו החדש- ישראל- הפרשנות הפשוטה הייתה: כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל. לא היה קל ליעקב ועוד יותר קשה היה לצאצאיו להתמודד עם הערך-מוסף של משמעות השם המיוחד הזה. אבל אולי הברכות שקיבלו שנים-עשר השבטים בעברנו הרחוק העניקו לנו חוסן למשך שנים רבות- ויכולת להתמודד עם האתגרים הרבים שעוד נכונו לבני ישראל בהמשך דרכם מהמדבר ועד למנוחה והנחלה. נראה שאפשר בהחלט לומר באמונה שלימה- כי העובדה שאנשים עדיין שרים בהתלהבות "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה"- אומרת שכשיש לנו חוסן וחוזק פנימי גם הסערות החזקות ביותר הנושבות בחוץ לא יצליחו להזיז את אוהלי יעקב הטובים ממקומם הראוי ובעזרת השם בזכות אותו חוזק רוחני- כל סעיפי הטור שיכתב בעוד שנה יחלו במילים: הצלחנו בגדול- כי כשיש לך אמונה- יש לך הכל!